פעמים רבות, ילדים מתמודדים עם קשיי קריאה המתבטאים ב:

  • קריאה איטית.
  • קושי במעקב אחר רצף קריאה.
  • "קריאה מבולגנת": אותיות זזות , שורות מתבלבלות, שיכול אותיות
  • עייפות כתוצאה מקריאה ממושכת
  • קושי בהעתקה מהלוח.
  • חוסר מוכנות לבצע משימות לימודיות ושיעורי בית.
  • כאבי ראש עקב קריאה ולימוד.

קשיים אלו גורמים לכך שילדים אלו מפריעים יותר, לא מרוכזים, לא קשובים למורים ומבקשים לצאת מהכיתה.

רבים מהם נשלחים לאבחון הפרעת קשב וריכוז. אך, בחלק מהמקרים, אין מדובר (רק) בבעיות קשב וריכוז אלא קושי ב"מיקוד ראיה"

אז מה זה "מיקוד ראיה"?

במילים פשוטות: כל עין רואה טוב בנפרד, אבל קיים קושי בתפקוד הדו עייני – בשימוש בשני העיניים יחד. קושי זה יכול להיות לרחוק או לקרוב, אך לרוב הוא מפריע יותר בשימוש לקרוב: קריאה, למידה וכד'.

לדוגמא:
פעמים רבות קיים מצב של "פוריה" – "פזילה סמויה": מדובר במצב בו יש סטיה בין צירי המבט של שני העיניים, אשר המוח מצליח "לאלץ" את העיניים להתגבר על הסטיה ולאחד את צירי הראיה. אך, פעולה זו מעייפת ומקשה על המטופל בחיי היומיום, עד שלעיתים המוח לא מצליח לגרום לשני העיניים לאחד בין צירי המבט. אז המיזוג "נשבר" ועלולה להופיע כפילות, תלונה על "אותיות קופצות".

לכן כחלק מברור הפרעת קשב וריכוז – חשוב גם לעבור בדיקת ראיה המוכוונת לבדיקת התפקוד הדו עייני. הבדיקה ארוכה יותר ומקיפה יותר מבדיקת חדות ראיה רגילה. בתחילת הבדיקה חשוב לשתף את האופטומטריסט בתלונות ובקשיים שהילד/נער מרגיש: מתי הם מופיעים? מה תדירות הופעתם? האם הם קבועים? מה מקל על הסימפטומים? וכו'.

לאחר בדיקת חדות ראיה של כל עין בנפרד – נעבור לבדיקות הקשורות לתפקוד הדו עייני של העיניים: הם קיימת פזילה או "נטיה לפזילה" ומה כמותה? האם היא משתנה בין נקודות מבט שונות? מה יכולת המיזוג? מה הן יתרות המיזוג? בדיקת יכולת המעברים בין קרוב ורחוק (העתקה מהלוח) וכו'.

טיפול:

כעקרון – תלוי בבעיה. לעיתים תרגול בעזרת תרפיה ויזואלית (vision therapy) יכול להקל ולשפר בצורה משמעותית את תפקודי הראיה. מדובר בסדרת תרגילים, שאת רובם אפשר לבצע בבית. תפקיד תרגילים אלו הוא לשפר את השליטה המוחית על שריר העיניים ולחזק את יכולת המיזוג. לעיתים יש צורך במשקפים המיועדים לא רק לגרום לראיה להיות ברורה יותר – אלא גם, ולעיתים בעיקר, לאפשר קריאה ועבודה בצורה קלה יותר ונעימה.